באר מרים

תרום עכשיו לפעילות באר מרים

יש לבחור אופציה אחת מבין האפשרויות מעלה

גיל הזהב- לא רק שיני זהב

יש לכם סבא מבוגר מאד? בבניין שלכם מתגוררת קשישה?

אם תפתחו עיניים סביבכם ותקשיבו לרחשי הלב של המבוגרים, תגלו עולם פנימי עשיר מאין כמוהו.

עבר פורה, ניסיון חיים מרתק, היסטוריה מעניינת וסיפור חיים מורכב מרכיבים את פסיפס האישיות של אדם בגיל הזקנה. הוסיפו לכך את כל אותם חלומות, מאווים קסומים ורצונות כמוסים שלא הובעו מעולם, ותקבלו נפש עשירה ומלאת תוכן, המשלבת עבר רחוק עם עתיד קרוב ומנסה לפרוץ הלאה למרות המגבלות.

אנו ב"חסדי יוסף", מכירים את הצד ההוא, היפה, של הנפש. מסתכלים במבט כזה, שלא רואה את הקמטים, ולא שומע את השיעול הכרוני, העמוק. שלא מרגיש את כפיפות הגו ולא מריח את ריחה העלוב של הזקנה בבית הישן.

עם המבט הזה הקמנו את "באר מרים"- מרכז יום ומועדון לגיל הזהב.

המקום הראשון לגיל השלישי

המועדון שלנו הוא דינמי ותוסס, ונועד לנשים מהקהילה המבוגרת של מרכז העיר, מגיל 65, ועד? מאה ועשרים!

תוכלו לפגוש את גברת בלה, ניצולת השואה בת ה-97, שאינה מוותרת על אף מפגש במועדון!

ולא רק היא. כל המשתתפות מחכות לימי המפגשים, מצפות בקוצר רוח לרוח הרעננה שהתוכנית מפיחה בהם ולכוחות שהיא מזרימה להמשך היום.

במועדון נהנות הקשישות מקפה ומאפה, שיעור תורני יומי במוסר, פרשה ואקטואליה, ומפעילויות מגוונות. ההשתתפות הערה וההנאה המרובה שמפיקות הקשישות מוכיחים שגיל הזהב יכול להיות תקופה נפלאה של מימוש והתקדמות. בתכנון השנתי של לוח הפעילויות אנו מתמקדים בתוכן שיהיה איכותי ומועיל מחד, ומהנה ומשחרר מאידך. בתוכנית מופיעים שיעורי התעמלות בריאותית ופעילות גופנית מותאמת, אימונים מנטליים לשיפור הזיכרון ולחיזוק יכולות קוגניטיביות, עבודה קבוצתית ביצירות אמנות ומלאכות יד, ואף ריקוד לצלילי המוזיקה לחיזוק הגוף והנפש.

סביב מועדי ישראל במעגל השנה מתקיימים אירועים שונים ומסיבות חג מושקעות. בהזדמנויות שונות יוצאות המשתתפות לטיולים ולסיורים בקבר רחל, מוזיאונים ואתרים שונים.

אך אף השגרה הנהדרת רב כוחה במילוי שעות הפנאי בעשיה ברוכה.

המועדון מפיג את הבדידות, מחזק את הביטחון, מעניק תחושת שייכות ומעצים כוחות להתמודדות.

מבדידות לידידות

נשים שהיו כלואות בביתן, הסתגרו וקמלו מחוסר חברה ומעש, קיבלו חיות וסיפוק מהשיתוף ומהעשיה בצוותא. כך אסתר, שבמשך מספר שנים לא יצאה מביתה, למעט ביקור אצל הרופא… מאז שהחלה לבקר במועדון, התחילה לחיות מחדש: היא מספרת לחברותיה על ימי ילדותה בפרס, משתפת ברגשותיה, צורכת פחות תרופות ומצבה הנפשי השתפר לאין ערוך.

קשרים חדשים ואמיצים נוצרים במועדון, דאגה כנה ואוירה חמה ואוהבת, שב"חסדי יוסף" חשובה יותר מכל.

דילוג לתוכן