מי מפחד מחושך?

העובדת הסוציאלית המדהימה, ברגישות ובהבנה, מכוונת את אלומת האור לכל ילד וילדה. הילדים מעלים מחשבות, מעבדים ביחד רגשות, מבינים את עצמם, מאפשרים לתחושותיהם להתבטא. כן, אלו ילדינו המתוקים, ילדי מועדונית תלתל. באווירת ימי חודש כסלו יצרנו יצירה המבטאת את ניגודי האור והחושך. בשיח הפתוח המתקיים עם העו"סית לאחר כל יצירה, שיתפו הילדים את הקבוצה בחוויותיהם האישיות ואפילו הילדים הביישנים יותר נפתחו ודיברו. החשיפה זה לזה מגבשת מאד את הקבוצה. השיחה מחזקת את המודעות הרגשית ומפתחת מיקוד שליטה פנימי. הילדים יודעים שבכוחם לשנות ולפעול, ולא רק לסבול. הילדים מרגישים שיש מי שמקשיב, שתומך ומכוון, ויש מי שנותן כוח להתמודד עם החוויות הלא- פשוטות והבעיות הלא- פתורות בבית ובסביבה. האם נוכל למדוד או להעריך את מידת ההשפעה של מתנות מאירות כאלו לעתיד הילדים?