כשהגשם נוקש בחלונות הלב

טיפות קטנות וטיפות גדולות, נקישות עדינות וגם דפיקות עזות. ימות הגשמים מזמנים לנו הצצה לנעשה במועדונית תלתל, המועדונית שמפעילה חסדי יוסף לילדים בסיכון. המועדונית מהווה מקום מוגן לילדים במשך כל השנה, ובפרט בימי החורף הקרים והמוצפים. בימים הקרים הללו המועדונית הינה פינה של חמימות ונעימות, עם מנה חמה ומזינה בתפריט חורפי ומשביע. ישבנו והקשבנו, וגם רשמנו:
הילדים והילדות יצרו מקלות גשם- אלו מקלות שבתוכם גרגרים, שכאשר הופכים אותם הם משמיעים צליל המזכיר מאד את קולן של טיפות הגשם. אפשר להפוך לאט לאט ולהאזין לטיפטוף עדין, ואפשר גם להפוך מהר ובכוח ולשמוע גשם שוטף בזעף… לאחר עבודת הקולאז' המרשימה והעמדת המקלות לייבוש, הילדים משוחחים עם העובדת הסוציאלית, על מה? על הגשם, כמובן. מי אוהב גשם? ומי מפחד מגשם? יש ילדים ששונאים את הרטיבות ויש כאלו שקשה להם לסבול את הקור. "לבית שלנו נכנס מים, אני לא אוהב שיורד גשם". ויש גם ילדה חמודה (שאימה קבלה תלושי קניה בחנות הלבשה מחסדי יוסף), והיא דווקא אוהבת שיורד גשם, כי אז היא לובשת את הצעיף והכפפות החדשים… הילדים מדברים על הגשם בחיינו, מה הוא נותן לנו ולמה הוא ממש חשוב. ועכשיו, אחרי שהתחממנו חזק, התעטפנו היטב בחום ובאהבה וקיבלנו הרבה כוח, אפשר לומר שלום ולצאת אל הסערה שבחוץ…
דילוג לתוכן