בפרשת השבוע שנקרא בשבוע זה, פרשת וירא, מופיע תיאור נפלא על הכנסת האורחים המופלאה שקיים אבי האומה אברהם אבינו.
אברהם אבינו היה מחפש אורחים בכל ימות השנה. קיץ וחורף, בוקר וערב, לא נח ולא שקט. באהלו התקין ארבעה פתחים בארבע רוחות השמים כדי שהלך המגיע עייף מן המדבר לא יאלץ לחפש את הפתח ולסובב את האוהל- איזו התחשבות מיוחדת בכל אחד ואחד!
האוהל פתוח והאורחים מגיעים. אברהם היה עשיר גדול, משרתים רבים שימשוהו, ויכול היה לבקש מהם לארח בכבוד את הבאים בצל קורתו. אך- לא! אברהם אבינו בעצמו ללא עזרה עומד עליהם לשרתם. רק מבנו ישמעאל ביקש אברהם עזרה מועטה וזאת על מנת לחנכו למצווה גדולה ונשגבה זו.
אברהם אינו חוסך במאומה. פר שלם הוא שוחט עבור כל אורח כדי שיוכל להגיש מנת לשון בקר טעימה רכה ועסיסית לכל אחד ואחד. דבר לא חסר בסעודה והעיקר- הרגשה טובה שהעניק לכל אורח. כשהיו המתארחים רוצים להודות ל על האירוח המסור היה אברהם מפנה את אצבעו כלפי מעלה ומראה לכיוון השמים: לא לי התודה כי אם לבורא העולם שנתן לנו באהבה וברחמים את כל השפע הזה. ואם כך- ברכוהו!
מודל אירוח ייחודי שכזה, אשר לא קיים בשום מקום על פני היקום, ניתן לראות בימינו אנו בעמותת החסד חסדי יוסף.
בחסדי יוסף מפעילים מזה עשרות שנים בית הכנסת אורחים הגדול מסוגו בירשלים. בבית התמחוי נאספים ובאים אורחים שונים ואין אחד הבודק בציציותיהם, כולם מתקבלים בברכה.
בבית התמחוי של חסדי יוסף לא חוסכים בדבר היכול לשמח את המתארחים ולהנות אותם. מאכלים משובחים, מנות טעימות בעריכה נעימה לעין, שתיה כיד המלך- כל אלו מוגשים לאורחים הרבים ללא חשבון. כל זאת לאורך כל השנה- קיץ וחורף ומועדי ישראל.
ודאי תרצו לקחת חלק באירוח עצום זה! תרמו עכשיו לסעודת עניים ככל יכולתכם ותבורכו משמיים בשפע ברכה והצלחה בזכות מצוות הכנסת אורחים אמיתית זו.