בהמשך לכתבה אודות הרב הצדיק רבי יוסף אליהו דייטש, אביו של הרב משה דייטש יו"ר עמותת חסדי יוסף, מתוארת דמותו האגדית של האב שנטע את השורשים להתפתחות עמותת החסד האדירה חסדי יוסף שנקראת על שמו.
וכך מובא במאמר שפורסם בשבועון 'מרוה לצמא':
הרב דיטש נוטל אותנו למעלה מיובל שנים לאחור. 'היה זה בליל שבת. נכנסתי יחד עם אבא ופמליה של אורחים שהקיפה אותו אל הבית. השולחן היה ערוך לתפארת וכולם התמקמו סביבו. רק אבא צמצם את עיניו. סרק את הסלון וסימן לי לבוא אליו. 'מויש'יק'- הוא קרא לי בחיבה כשהוא מניח את ידו על ראשי- 'אתה זכית,ברוך ה' יש לך אבא ואמא שאוהבים אותך ודואגים לך. אבל יש כאלו שאין להם מי שידאג להם ועלינו לעשות זאת. תוכל בבקשה ללכת להזמין את שמעון?/
שמעון היה אחד מהאורחים הקבועים שלנו מדי ליל שבת. יהדי גלמוד ומר נפש אשר משלח ידו היה שמירה על המתים בלילות. שמעון מתפלל היה באופן קבוע בבית הכנסת 'שושנים לדוד' שבשכונת הבוכרים אך מחמת שהיה ער לילות רבים פעמים רבות היו מורות עיניו נעצמות בסיומה של התפילה ותנומה אחזה בו.
יצאתי אפוא לדרך אל בית הכנסת. המסלול נמשך כשעה -עד שהצלחתי להעיר את שמעון.
כשהגענו בסופו של דבר אל הבית כבר אחזו הנוכחים בעיצומה של הסעודה. משאך דרכו רגלינו על מפתן הבית אורו עיניו של אבא. הוא צהל מול האורח כאילו מדובר באורח רם מעלה ופינה לו מקום לידו בראש השולחן. גם כאן לא מדובר היה בשליחות חד פעמית אלא בדבר שחזר על עצמו פעמים רבות'.
אכן כאשר שומעים דברים כאלו ברור כיצד צמחה עמותת חסדי יוסף המפעילה בית תמחוי המגיש מנות חמות לנזקקים במשך השנה כולה. כי עם כזו התמסרות ולב חם – החסד מכה שורש בלב הצאצאים.