אתם שואלים איך השגתי? בקלות רבה מאד! וזה בכלל לא סוד…
תמיד דמיינתי לעצמי שיש לי המון אורחים ואורחות!
בכל פעם שחשבתי על סעודת חג, ראיתי בעיני רוחי שולחן ארוך שלא רואים את סופו…
שולחן מעוצב וחגיגי, מפה צחורה ומקומות ישיבה נוחים לכ-ו-ל-ם!
כלי הגשה יפים, מיטב המאכלים מדיפי ניחוח ערב, והעיקר- הרגשה של בית לכל אורח ואורחת!
במשך הזמן הבנתי שהחלום שלי- הוא באמת רק חלום.
בסלון בינוני בגודלו, שולחן שנפתח רק עד שלושה מטרים, כלים חד פעמיים לרוב ומפה מרשרשת.
ובאיזשהו שלב החלום נמוג…
השולחן שבדמיוני הלך והתקצר, הלך והתקטן…
עד שגודלו עמד על מספר הנפשות המדויק שבביתי.
אבל השנה הבנתי, שאפשר!!
אפשר בהחלט להגשים את החלום!
שולחן ענק עם עשרות סועדים- זה לא דמיון!
בתרומה לחסדי יוסף, פתחתי שולחן לעשרות סועדים.
בתרומה מכובדת, הענקתי מקום ומזון "ממש כמו בבית" למספר משפחות ברוכות!
זה לא בשמיים…
כל דכפין- ייתי ויאכל.